הספר הזה נכתב כמה פעמים עד שקיבל את צורתו הנוכחית. אף על פי שהסיפור המוצג בו מדהים ונמצא בחזית ההתעניינות המדעית, יש בו כמה דברים שדרשו ממני התייחסות מיוחדת;
הנושא החשוב ביותר הוא אמינות ואובייקטיביות, הנדרשים מכל מי שטוען שתאוריה מדעית מובילה היא חסרת בסיס. כל המידע המדעי שבספר התפרסם בעיתונות מדעית מקצועית. כל הסתירות לתאוריות המובילות פורסמו על ידי מדענים שאין להם אינטרס זר כלשהו. בספר מתוארים מספר גדול של אירועים שבהם נתקלו מדענים בתופעה הסותרת את התאוריה המובילה, אך לא הייתה לפניהם תמונה כוללת של כלל התופעות הסותרות – משום שאלה, באופן מוזר, אינן מצוינות בספרי הלימוד. בספר מוצגות לראשונה שלל הסתירות האלו באופן מרוכז, והקריאה בו מסייעת לשפוך אור על ההיגיון הפנימי שלהן ועל משמעותן.
על מנת לאפשר לקורא לבחון בעצמו את האוביקטיביות של הספר, אני מציג בו את המקורות וציטוטים מתוכם, במקרים שנראה לי שיש בכך חשיבות. כתוצאה מכך, חלק לא קטן מהנפח הכולל של הספר נמצא בהערות השוליים.
בעיה נוספת שעמדה בפניי היא מסע הדלגיטימציה האדיר המופנה כלפי כל מדען שמעז לשאול שאלות שיש בהן הטלת ספק בתאוריה הקיימת. אני מקווה שטיפלתי בנושא בעדינות אך בתקיפות הראויה, ואני מתנצל אם מִדֵי פעם לא התאפקתי והערתי הערות סרקסטיות כלפי שותפים למסע הדלגיטימציה הזה.
העניין השלישי שדרש ממני מאמץ עצום נובע מהמשימה הכפולה שאני מנסה לבצע באמצעות הספר. מטרת הספר אינה רק להציג את שלל הסתירות, אלא גם להעניק לקוראי מדע פופולרי כלים שיאפשרו להם להבין לעומק את המחלוקות, ולשפוט בעצמם את המשמעות ואת הסבירות של הטענות.
החומר המדעי המוצג כאן נחשב למסובך ולבלתי ניתן להצגה לקוראי מדע פופולרי, אך אני מקווה שבכל זאת הצלחתי. לצורך כך התייחסתי רק לעניינים מדעיים שמחוייבים כדי להבין את הטענות שבספר. השתמשתי במספר גדול של איורים, שבחלקם יש פישוט של המציאות. למרות זאת, המידע שבספר מדויק, ובמקרים שבהם הוא מתאר רק קירוב של המציאות, השתדלתי לציין זאת במפורש.
אין בספר הזה אפילו נוסחה אחת. ובכל זאת, הספר מתאר מבנים פיזיקליים באופן שמאפשר לקורא להבין אותם לעומק.
חלק מהקוראים ציינו שהספר מאתגר לקריאה משום שהוא מאלץ את הקוראים לחשוב בכוחות עצמם ולקבוע עמדה. באחד הפרקים הגישה הזו מגיעה לקיצוניות ובפני הקורא מוצגים ממצאים ניסיוניים שאינם מוסברים על ידי התאוריה הנוכחית, והקורא מתבקש למצוא את הפתרון בכוחות עצמו… אני מקווה שיש בכך הנאה רבה, ולא רק אתגר מסוים בקריאה.
מבחן הראיות הכרונולוגי
ספרי מדע פופולרי מתארים כמעט תמיד בנייה של תאוריות מדעיות על פי הסדר הכרונולוגי של גילוי הממצאים ששימשו בסיס לבנייתן. אופן ההצגה הזה יעיל כדי להסביר מדוע מחזיקים מדענים בתאוריה מסוימת. בספר הזה מובאים לא פעם הממצאים על פי סדר אחר לחלוטין מסדר התגלותם במציאות. הסיבה לכך היא שהעניין העיקרי בספר איננו לבדוק מדוע תאוריה מסוימת היא התאוריה המובילה; מעניין יותר לנסות ולראות מהי התאוריה הנכונה. לעתים יוצר השימוש בהיפוך הכרונולוגי תחושה שאני מנסה להציג באופן מגוחך את המדענים המחזיקים בתאוריה מסוימת, אבל לא זו המטרה. אני יודע שקשה מאוד לנטוש תפיסה שנראתה הגיונית בזמנה, גם לאחר הופעת ממצאים חדשים.
אחד המבחנים החשובים, לדעתי, לגבי אמִתותה של תאוריה מדעית, הוא מבחן הראיות הכרונולוגי. המבחן הזה דורש יושר מדעי, ובו נדרש המדען לשאלה הבאה: אם נניח שהממצאים המדעיים הידועים היום היו מתגלים בסדר אחר, האם גם אז היינו אוחזים בתאוריה שבה אנחנו אוחזים היום? תאוריות נכונות אינן תלויות בסדר הופעת הממצאים. בספר שלפניכם אנסה להראות שתאוריה שבה מחזיקים רוב המדענים העכשוויים נראית חסרת שחר כאשר הממצאים הרלוונטיים מוצגים שלא על פי סדר הופעתם.
מבחינת מבחן הראיות הכרונולוגי, המצב בתחום המחקר המדעי עגום למדי. לא זו בלבד שנמנעים מביצועו, אלא אף מעמידים מבחן הפוך. בדרך כלל התאוריה הראשונה שעולה היא התאוריה השלטת – כל עוד לא נסתרה. מעבר לכך, אנו נראה שהיא עלולה להמשיך לשלוט גם לאחר שנסתרה בעשרות דרכים שונות…
היועץ המדעי של הספר פרסם מאמרים מדעיים בתחום הפיזיקה הגרעינית, פיזיקת החלקיקים והאלקטרומגנטיות מאז שנות השבעים של המאה הקודמת. הוא בעל תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה ותואר שני בפיזיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ודוקטורט בפיזיקה מאוניברסיטת תל אביב.
אני מתמטיקאי, מחבר חידות שחמט והייתי כמה פעמים אלוף עולם בפתרון בעיות שחמט. בנערותי זכיתי באוליפיאדה למתמטיקה של מכון ויצמן וכיום אני בעלים שותף של חברה לפיתוח תוכנה.
קריאה מהנה.
עפר קומאי
מאי 2014
המקרה המוזר של המודל "המדויק ביותר בהיסטוריה" 